בעולם כולו מתפתחות גישות חדשניות לשילוב חיות הבר במרחב העירוני, מתוך הכרה בחשיבותן למערכת האקולוגית ולבריאות העיר. בקליפורניה למשל אושר חוק המחייב מיגון של חלונות במבנים ציבוריים מפני התנגשות עופות.

הקשר בין שמירה על חיות הבר לבין תכנון עירוני הוא משמעותי: החלטות תכנוניות קובעות את היקף, פריסת ואופי השטחים הפתוחים – מה שמשפיע ישירות על יכולתן של מערכות טבעיות להתקיים ולשגשג.

גם אופי הבינוי, שנקבע במערכות התכנון והרישוי, משפיע על מידת ההתאמה של העיר לחיות הבר ועל שימור המערכת האקולוגית העירונית.

למערכת התכנון שני אפיקי השפעה מרכזיים:
השפעה ישירה – תכנון, רישוי, ביצוע וניהול של מרחבים ציבוריים, פתוחים ובנויים, שבשליטת הרשות המקומית.
השפעה על המרחב הבנוי – באמצעות רגולציה (הוראות בתוכניות, תנאים להיתרי בנייה, הנחיות מרחביות) ופעולות וולונטריות (הסברה והכשרה מקצועית לאדריכלים, מתכננים ומהנדסים).

החלטות תכנוניות משפיעות ישירות על היכולת של חיות הבר להתקיים בעיר – החל מקביעת השטחים הפתוחים ועד עיצוב מרחבים עירוניים ידידותיים. עיריות יכולות להטמיע מדיניות מתקדמת דרך רגולציה, תקנים בתכנון ובנייה, והסברה מקצועית.

ערים ביופיליות, המשלבות טבע בתכנון העירוני, יוצרות סביבת חיים בריאה, מאוזנת וחברתית יותר.
תכנון עירוני חכם, הלוקח בחשבון את חיות הבר, יוצר עיר בריאה, מאוזנת וטבעית יותר עבור כולם.